מן המקום שבו לא היינו אל המקום שבו לא נהיה

שירים. הקיבוץ המאוחד, 2013

׳מן המקום שבו לא היינו אל המקום שבו לא נהיה׳ (הקיבוץ המאוחד, 2013) הוא ספר שירים של נתן זך שהופיע כחמש שנים אחרי פרסום ׳כל השירים ושירים חדשים׳ (2008). זהו ספר מפתיע בהיקפו, בתנופתו, בגיוונו הז'אנרי והתמטי ובעושרו הצלילי והריתמי. לספר אופי סיכומי שבו עושה המשורר, לאחר למעלה מחמישים שנות שירה, חשבון נפש אישי ופואטי, פרטי וציבורי.

בספר מִגוון עשיר של סגנונות שיריים. הוא כולל שירים אודיים ואלגיים, פתטיים ואירוניים, מהם שקולים ומהם חופשיים, מהם מחורזים ומהם בחרוז לבן, מהם רחבי היקף ומהם תמציתיים או אף מכתמיים. הוא נפתח ונחתם בשני שירים מתורגמים, של עזרא פאונד ושל לורד ביירון, כמו לסמן את המרחב השירי שבו נעה שירת זך בין מודרניזם לרומנטיקה; ובתווך – ההיקלעות בין התנופה ההמנונית וההגותית הגדולה של ״מזמור שיר לירוק״, שעליו כתב פרופ׳ עוזי שביט שהוא ״מפסגת שירתו של זך ושל השירה הישראלית כולה בראשית המאה העשרים ואחת״.

הספר, שיצא בשלהי יצירתו של זך, מציג קול בוגר, מפוכח ורפלקסיבי, המתמודד עם נושאים של זיכרון, אובדן, סופיות ומהות הקיום, תוך שימוש בשפה מדויקת ואירונית האופייניים לזך.

השירים בספר משוטטים לעיתים קרובות במחוזות הזיכרון, בוחנים את ארעיותו, את כוחו המעצב ואת הקשר המורכב בינו לבין ההווה. יש תחושה של התבוננות על החיים ממרחק הזמן. נושא המוות והאובדן מקבל גם בספר זה משקל משמעותי, לעיתים בהקשר אישי ונוגע ללב ולעיתים כהרהור אוניברסלי על סופיות הקיום. השירים משקפים תחושות של פרידה, אֵבל וחיפוש אחר משמעות לנוכח האובדן.

כותרת הספר מעוררת תחושה של מסע, של חוסר מוחלטות ושל קיום בין שני מצבים לא ידועים. היא טומנת בחובה הרהור על מהות הקיום ועל התנועה המתמדת של החיים.

הספר משאיר רושם עמוק על הקורא, ומעיד על עוצמתו המתמשכת של קולו הייחודי של זך גם בשלבים המאוחרים של יצירתו.