״המוות בא על סוס העץ מיכאל״ – פרשנות
נתן זך פרסם את השיר לראשונה ב'הארץ' (27.6.1958), ושנתיים אחר כך בספרו ׳שירים שונים׳.
זהו שיר מורכב ורב משמעויות וסמלים, שבמרכזו הקשר בין סוס העץ מיכאל, המוות וגורמים נוספים. בקריאה ראשונית מתברר שהדמויות בשיר אינן חד־ממדיות ושיש סתירות רבות בהופעתן המורכבת. יש הרואים בדמות המרכזית את סיפורו של חייל שנפל בשדה הקרב. אחרים מפרשים שמדובר באירועים בתקופות ילדות, בגרות והזדקנות בחיי אדם, ויש הרואים בסוס העץ אלגוריה לקורות היהודים בשואה.
הפרשנות שמציעה לראות את חוויות הפרידה כמוטיב מרכזי בשיר – פרידה מהילדות, מהבגרות, מאהובה ועוד אירועים בחיי אדם, ובעיקר פרידה מסוס העץ – ממחישה את המאבק הפנימי ואת חוסר האונים של האדם מול ה'מוות' הבלתי נמנע של הפרידות.
למקרא הפרשנות האחרונה, צפו בזכרון שורות משיר אחר של זך, ״מתבושש״ (׳כל החלב והדבש׳, 1966): ״כָּל פְּרֵדָה הִיא מָוֶת וּמַשֶּׁהוּ מִטַּעַם הַמָּוֶת / יֵשׁ בְּכָל פְּרֵדָה. בְּיַלְדוּתִי, לִפְנֵי שָׁנִים, דִּמִּיתִי שֶׁהִנָּהּ / מָוֶת. עַתָּה בָּגַרְתִּי וָאֵדַע: מַשֶּׁהוּ מִטַּעַם הַמָּוֶת / יֵשׁ בְּכָל פְּרֵדָה".
ואולי בשל ריבוי המשמעויות של ״המוות בא על סוס העץ מיכאל״, השיר ריתק קוראים כה רבים וזכה שיצירות אמנות נעשו בהשראתו – בציור, בפיסול, במחול ובמוזיקה.
״המוות בא על סוס העץ מיכאל״ באמנות פלסטית – יוסל ברגנר, ציור
סוס העץ היה למוטיב חוזר ביצירתו של יוסל ברגנר מאז שפרסם לראשונה רישום בעיפרון של סוס עץ עם הכיתוב ״בעקבות נתן זך״ (1958). השיר ״המוות בא על סוס העץ מיכאל״, שהופיע כמה חודשים לפני כן ב'הארץ' (27.6.1958), הותיר ביוסל ברגנר רושם רב.
סוס העץ, המופיע ברוב יצירותיו של ברגנר כשגופו בנוי מטלאֵי קרשים שאינם בנויים לשאת רוכב על גבם, שימש אותו, בין השאר, כדי לבטא זכרונות ילדות בפולין; ואולי גם כפרשנות נוספת, שלפיה סוס העץ מסמל עדות אילמת לשואה ולעולם היהודי שנכחד.
ברגנר אהב לצייר את סוסי העץ שלו בטכניקות שונות – רישום אקספרסיוניסטי בעיפרון, ציור שמן על בד, אקוורלים צבעוניים שובי עין וגם פסלים. ציור השמן גדול־הממדים של סוס העץ, המופיע בעמוד הבלוג, הוצג בתערוכה רטרוספקטיבית שנערכה לכבודו במוזיאון תל אביב ב־2000.
בתחילת שנות השמונים הכין ברגנר שמונה אקוורלים של סוס העץ בתנוחות ובצבעים שונים, כדי שזך יבחר אחד מהם שיעטר את כריכת ספרו ׳שירים שונים׳, ומאז מופיע סוס העץ של ברגנר על כריכת הספר.
איורים של יוסל ברגנר לכריכת הספר ׳שירים שונים׳
״המוות בא על סוס העץ מיכאל״ במחול – רמי באר
רמי באר, כוריאוגרף להקת המחול הקיבוצית, יצר ב־1984 מופע מחול שבסיסו שירו של נתן זך, ״המוות בא על סוס העץ מיכאל״. המופע מתרכז בשלושה אירועי פרידה בחיי אדם: ימי הילדות המסרבים להיפרד מעל עצמם; האהוב בשיר, שהוא גם המשורר שנפרד מאהובתו; והפרידה מסוס העץ, שנועדה להמחיש לאהובה את כורח הפרידה.
במרכז הבמה הוצב סוס עץ גדול־ממדים ומרשים ביופיו, שהפך לחלק בלתי נפרד מן המופע. הרקדנים מחוללים סביבו ומנענעים אותו לקצב המוזיקה המקורית שכתב המלחין יוסי מר־חיים, וברקע מהדהדת שירה של מקהלת בנות המעצימה את הדרמה שמתחוללת על הבמה.
באר זכה על יצירה זו בפרס הראשון בתחרות הכוריאוגרפיה ע״ש גרטרוד קראוס, באותה שנה.
״המוות בא על סוס העץ מיכאל״ באמנות פלסטית – יגאל תומרקין, אסמבלאז׳
יגאל תומרקין יצר אסמבלאז׳ בהשראת השיר ״המוות בא אל סוס העץ מיכאל״. היצירה, שהוצגה לראשונה בגלריה "מבט" ב־1987, מורכבת מאסמבלאז׳ טריפּטיכוני גדול־ממדים (150×392 ס״מ), שהמוטיב המרכזי בו הוא ראשיהם של שלושה סוסים, עשויים לוחות עץ גזורים וצבועים באחד מצבעי היסוד. תומרקין פיסל סוסי צעצוע ועליהם ישובים רוכבים במצבים שונים. הרוכב השמאלי נראה נופל מעל סוסו הצהוב. הרוכב המרכזי יושב על גבי סוס אדום שעליו מודבקות פיסות בד אדום המרמזות על דם. לרוכב הימני מחובר מטאטא הרומז לסוס נדנדה, ומופיע איקס לבן הרומז על מוות. פיסות בד לבנות מודבקות ועליהן הטקסטים בגרמנית ״לילה ורוח", "סוס עץ" ו"יוסף טל״ – שמו של המלחין שיצר אופרה בהשראת ״המוות בא על סוס העץ מיכאל״.
שנים אחר כך יצר תומרקין אסמבלאז׳ שני בהשפעת שירו זה של זך, הפעם בטכניקה מעורבת על לוח עץ (131×268 ס״מ). האסמבלאז' הזה הוצג בתערוכה רטרוספקטיבית שנערכה לכבוד תומרקין, לציון 50 שנות יצירה. התערוכה הוצגה בשתי גלריות במקביל, ״אופאל״ ו״זיסמן״, בתל אביב של 2009.
גדעון עפרת מפרש כי המוטיבים ביצירה השנייה רומזים גם לביקורת על הקיטוב ועל המלחמה בחברה הישראלית.
״המוות בא על סוס העץ מיכאל״ – במוזיקה:
יוסף טל, בן־ציון אורגד, יוסי מר־חיים
אתגר מרתק והתמודדות לא קלה עם טקסט קשה עמדו בפני שלושה מלחינים: יוסף טל ב־1975, בן־ציון אורגד ב־1977 ויוסי מר־חיים ב־1984. שלושתם בחרו להלחין את שירו של נתן זך ״המוות בא על סוס העץ מיכאל״, כל אחד מהם בסגנונו האישי, והיצירות זכו להערכה רבה אצל מבקרי המוזיקה.
טל חיבר אופרה, אך לא במובן הקלאסי עם תפאורה ותלבושות, אלא מוזיקה קאמרית דרמטית המיועדת לקולות סולנים, מקהלה מעורבת ומוזיקה אלקטרונית. ביצירתו ישנם קטעים יפים שרגישותם באה לידי ביטוי ביחס של הצליל למילה, שיצר הומוגניות ואחדות. אורגד חיבר בלדה לשתי מצו־סופרן ואנסמבל, ומר־חיים חיבר מוזיקה מקורית בשילוב קולות של להקת בנות, למופע המחול ״סוס העץ מיכאל״ בביצוע להקת המחול הקיבוצית.






