משנה לשנה זה

ביוגרפיה. הקיבוץ המאוחד, 2009

׳משנה לשנה זה – פרקי ביוגרפיה ספרותית׳ (הקיבוץ המאוחד, 2009) הוא ספר אוטוביוגרפי ייחודי מאת נתן זך. בניגוד לספרי השירה והפרוזה האחרים שלו, ספר זה מציג את זך כביוגרף של עצמו, המספר על תחנות חשובות בחייו הספרותיים, על השפעות, על מפגשים עם דמויות מפתח בעולם הספרות והתרבות, ועל התפתחות תפיסת עולמו הפואטית.

הספר אינו מתנהל כביוגרפיה ליניארית מסורתית. זך בוחר להתמקד בפרקים ובאירועים ספציפיים בחייו הספרותיים, לעיתים מדלג בין תקופות ומתמקד בנושאים או בדמויות שהשפיעו עליו במיוחד.

הדגש בספר הוא על המסע האינטלקטואלי והאמנותי של זך כמשורר וכמבקר. הוא מתאר את השפעתם של משוררים, סופרים והוגים אחרים על יצירתו, ואת גיבוש העקרונות של "שירת ההווה".

הספר כולל תיאורים מרתקים של מפגשים וקשרים עם דמויות מרכזיות בספרות העברית והעולמית, כמו נתן אלתרמן, אבות ישורון, יהודה עמיחי, אלן גינזברג, אליאס קָנֶטי, פאול צלאן ואחרים. דרך מפגשים אלה זך מאיר את התקופה הספרותית ואת הדינמיקה בין היוצרים.

הספר משלב אנקדוטות אישיות עם הרהורים מעמיקים על מהות השירה, על תפקיד המבקר, על יחסי גומלין בין מסורת לחדשנות, ועל מצב הספרות והתרבות בישראל.

זך כותב בסגנונו הייחודי, המשלב אינטלקטואליות חריפה עם שנינות והומור דק. הכתיבה אסוציאטיבית ולעיתים לא צפויה, אך תמיד מעוררת מחשבה.

חשוב להבין ש׳משנה לשנה זה׳ אינו מתיימר להיות אוטוביוגרפיה מקיפה של כל חייו של זך, אלא אוסף של פרקים המאירים היבטים מרכזיים בהתפתחותו הספרותית, ומציע הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של יצירתו. למשל, תגובתו הראשונה של נתן אלתרמן על רשימתו של זך ״הרהורים על שירת אלתרמן״, או התייחסות אל מה שאמר לזך אז'ן יונסקו ברחוב בן יהודה בתל אביב, כי לא הוא המציא את ״תיאטרון האבסורד״ אלא מדינת ישראל. הספר מלמד גם על ההשפעות שעיצבו את זך כמשורר ועל התגבשותה של תפיסת עולמו הפואטית.

הצירוף "משנה לשנה" בכותרת מרמז על שינוי והתבוננות לאורך זמן ועל אופיו הרפלקסיבי של הספר.