לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ

אֲבָל הוּא לְבַדּוֹ בֵּין כֹּה וָכֹה.

הוּא מְחַכֶּה וְהוּא לְבַדּוֹ

וְהוּא מִתְמַהְמֵהַּ וְהוּא לְבַדּוֹ

וְהוּא לְבַדּוֹ יוֹדֵעַ

שֶׁגַּם אִם יִתְמַהְמֵהַּ

בּוֹא יָבוֹא.