כְּשֶׁאֱלֹהִים אָמַר בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה יְהִי אוֹר

הוּא הִתְכַּוֵּן שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ חָשׁוּךְ.

הוּא לֹא חָשַׁב בְּאוֹתוֹ רֶגַע עַל הַשָּׁמַיִם

אֲבָל הָעֵצִים כְּבָר הֵחֵלּוּ מִתְמַלְּאִים מַיִם

וְצִפֳּרִים קִבְּלוּ אֲוִיר וְגוּף.

אָז נָשְׁבָה הָרוּחַ הָרִאשׁוֹנָה אֶל עֵינֵי אֲדוֹנֵנוּ

וְהוּא רָאָה אוֹתָהּ בְּמוֹ עֵינֵי עֲנַן כְּבוֹדוֹ

וְחָשַׁב כִּי טוֹב. הוּא לֹא חָשַׁב בְּאוֹתוֹ רֶגַע

עַל בְּנֵי-הָאָדָם, בְּנֵי-אָדָם לָרֹב.

אֲבָל הֵם כְּבָר הִתְחִילוּ לַחְשֹׁב עַל עַצְמָם בְּלִי עָלִים,

וּכְבָר הֵחֵלָּה מִתְרַקֶּמֶת בְּלִבָּם

מְזִמָּה עַל מַכְאוֹב.

כְּשֶׁאֲדוֹנֵנוּ חָשַׁב בַּתְּחִלָּה עַל הַלַּיְלָה

הוּא לֹא חָשַׁב עַל שֵׁנָה.

כָּךְ, כָּךְ אֶהְיֶה מְאֻשָּׁר, אָמַר בְּלִבּוֹ הָאֱלֹהִים הַטּוֹב.

אֲבָל הֵם כְּבָר הָיוּ לָרֹב.