יוֹכָנִי

כתב-עת

'יוֹכָנִי' (אלף, 1967-1961) היה כתב עת ספרותי פורץ דרך ומשפיע, שסימֵן נקודת מפנה חשובה בתולדות הספרות העברית. עורכיו היו המשוררים נתן זך ואוֹרי ברנשטיין.

'יוכני' נחשב לכתב עת ספרותי משפיע וחשוב למרות תקופת פעילותו הקצרה יחסית, שבה הופקו חמש חוברות בלבד. הוא שימש במה מרכזית לדור המשוררים והסופרים שביקשו לחדש ולערער על המוסכמות הספרותיות של התקופה.

'יוכני' היה מזוהה באופן הדוק עם קבוצת ״לקראת״ ועם העקרונות של ״שירת ההווה״ (שפה יומיומית, אירוניה, התמקדות באישי וביומיומי, צורות חופשיות). הוא פרסם יצירות של סופרים ומשוררים כמו יהודה עמיחי, דוד אבידן, אריה סיון, משה דור, דליה רביקוביץ ועוד, רובם ככולם יוצרים שייצגו את הכיוון החדש בשירה העברית, וכמו כן פורסמו בו יצירותיהם של העורכים עצמם.

כתב העת לא הגביל את עצמו לשירה, ופרסם גם סיפורים קצרים, מסות ביקורתיות ותרגומים של ספרות זרה. הוא היה פתוח לניסויים סגנוניים ולגישות ספרותיות מודרניות, ושימש גם כבמה לביקורת חריפה על הממסד הספרותי והתרבותי בישראל של אותה תקופה. המשתתפים בו ביקשו לערער על טעמים מקובלים, ולפתוח דיון נוקב על מהותה ועל תפקידה של הספרות.

למרות גישתו החדשנית והחתרנית, 'יוכני' הקפיד על רמה ספרותית גבוהה ופרסם יצירות בעלות ערך אמנותי משמעותי.

כתב העת התאפיין בעיצוב גרפי מודרני ובולט לתקופתו, שתרם לתחושת החדשנות והייחודיות שלו.

השפעתו הרבה נובעת מכך שסייע לבסס את מעמדה של השירה החדשה ככוח מרכזי בספרות העברית. הוא העמיד במה חשובה למשוררים ולסופרים צעירים שביקשו לפרוץ את גבולות המוסכמות, ותרם לדיון נוקב וחשוב על מהותה של הספרות ועל תפקידה בחברה.

רוחו של 'יוכני' ניכרה בכתבי עת ספרותיים שבאו אחריו ושאפו גם הם לחדש ולערער.

נתן זך היה אחד העורכים הבולטים של 'יוכני'. מעורבותו כמשורר וכמבקר בעל השפעה תרמה רבות לזהותו ולאופיו של כתב העת.

'יוכני' נותר עד היום סמל לרוח של חידוש ושל חתירה למצוינות בספרות העברית.