התרבות והדת – זיגמונד פרויד

ספר עריכה. ספרית פועלים והקיבוץ המאוחד, 2000

׳התרבות והדת׳ (מגרמנית: רות רמות, אברם קנטור, יעקב גוטשלק) הוא ספר עיון מאת זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה, שנערך בידי נתן זך במסגרת סדרת "ספרי מופת בפסיכואנליזה" של הקיבוץ המאוחד.

זך בחר שלוש מסות מאת זיגמונד פרויד: ״לסוגיית השקפת העולם״, ״עתידה של אשליה״, ו״תרבות בלא נחת״. שלוש המסות האלו הן הרלוונטיות ביותר לנושא הקשר בין תרבות לבין דת מתוך כתביו הרבים של פרויד. המסות תורגמו לעברית בידי שלושה מתרגמים שונים, וזך פיקח על איכות התרגום ועל בהירותו מול המקור בגרמנית.

מנקודת מבט פסיכואנליטית, פרויד ראה את הדת כנובעת ממניעים פסיכולוגיים עמוקים, הקשורים בעיקר לצורך בהגנה מפני כוחות הטבע, לפיוס עם המוות, ולתשוקות וחרדות ילדותיות. הוא טען שהדת היא אשליה קולקטיבית, מעין נוירוזה אובססיבית כלל־אנושית, הנובעת מתסביך אדיפוס וממאבק האדם כנגד חולשתו ותלותו בעולם. הוא הכיר בכך שהדת מילאה תפקיד חשוב בעיצוב מוסר, חוקים ומבנים חברתיים, אך ראה בה גם כוח משמר המעכב התפתחות עצמאית וחשיבה ביקורתית.

בספרו המפורסם ׳עתיד של אשליה׳, שקטעים ממנו מובאים בספר זה, ניבא פרויד את דעיכתה של הדת בעידן המדעי והרציונלי. כתבים נוספים של פרויד, כמו 'טוטם וטאבו', חוקרים את השורשים האנתרופולוגיים והפסיכולוגיים של איסורים ושל טקסים דתיים.

זך, כאינטלקטואל רחב אופקים, הבין את הרלוונטיות המתמשכת של הרעיונות האלה לדיונים על חברה, מוסר ואמונה. הבחירה בפרויד, הוגה דעות מרכזי ומעורר מחלוקת, מעידה על רצונו של זך לעורר דיון מעמיק וביקורתי בנושאים אלה בקרב הקוראים העבריים, ולעודד חשיבה עצמאית וחתירה להבנה מעמיקה של כוחות מעצבים בתרבות האנושית.