אודות נתן זך

נתן זך (הארי זייטלבך), מגדולי המשוררים הישראלים, נולד ב־13 בדצמבר 1930 בברלין, גרמניה, להורים ממוצא יהודי־גרמני ואיטלקי. בעקבות עליית הנאצים לשלטון עלתה משפחתו לארץ ישראל בשנת 1936 והתיישבה בחיפה. בנעוריו עקרה משפחתו לתל אביב, וזך השלים את לימודי התיכון בגימנסיה "הרצליה". בצה"ל שירת כקצין מודיעין וביטחון והשתתף במלחמת העצמאות, ממנה השתחרר בדרגת סרן בשנת 1951. במקביל לשירותו הצבאי למד בתל אביב משפטים וכלכלה ב״בית הספר הגבוה למשפט וכלכלה״, אך לא השלים את התואר. לאחר שירותו הצבאי פנה ללימודים אקדמיים באוניברסיטה העברית בירושלים, שבה למד פילוסופיה ומדעי המדינה. בהמשך השלים תואר שני בספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת תל אביב.

בשנות החמישים והשישים זך היה לדמות מרכזית במהפכה המודרניסטית בשירה העברית. יחד עם משוררים נוספים בני דורו קרא תיגר על דור המשוררים שקדם לו, ובראשם נתן אלתרמן ואברהם שלונסקי, ודגל בשפה שירית יומיומית יותר ונטולת פאתוס.

שני ספריו הראשונים, ׳שירים ראשונים׳ (1955) ו׳שירים שונים׳ (1960), ביססו את מעמדו כקול חדש ומשפיע בשירה העברית. לאורך הקריירה העשירה שלו פרסם זך ספרי שירה נוספים, בהם ׳כל החלב והדבש׳, ׳במקום חלום׳, ׳צפונית מזרחית׳, ׳אנטי־מחיקון׳, ׳כיוון שאני בסביבה׳, ׳הזמיר כבר לא גר פה יותר׳, ׳מן המקום שבו לא היינו אל המקום שבו לא נהיה׳, וספר שיריו האחרון ׳אומרים שממש יפה שם׳ (2016).

בנוסף ליצירתו כמשורר, זך היה גם מבקר ספרות, מתרגם (תרגם מיצירותיהם של אלזֶה לסקר־שילר, פאול צלאן, ברטולט ברכט, אלן גינזברג ואחרים) ועורך.

רבים משיריו הולחנו והפכו לנכסי צאן ברזל בזמר העברי – "עץ השדה", "כולנו זקוקים לחסד", "איך זה שכוכב", "לבדו" ("לא טוב היות האדם לבדו") ועוד.

בשנים 1978-1968 שהה באנגליה והשלים דוקטורט באוניברסיטת אסקס. עם שובו לישראל כיהן כפרופסור בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה, ולימד גם באוניברסיטאות נוספות בארץ.

לצד שיריו הוא המשיך לפרסם כל השנים גם מסות ספרותיות ומאמרי ביקורת, והחל משנות השמונים – גם מאמרים פוליטיים. לאורך חייו זכה בפרסים יוקרתיים רבים על יצירתו הספרותית, בהם פרס ביאליק לספרות ופרס ישראל לספרות לשנת 1955. כמו כן זכה בפרסים בינלאומיים, בהם פרס נאפולי לשנת 2010; פרס Camaiore האיטלקי, לשנת 2000; פרס בינלאומי לשירה של איטליה לשנת 2009; ודוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה של ז׳נבה, יחד עם המשורר אדוניס.

בשנותיו האחרונות התמודד זך עם מחלת האלצהיימר, אך המשיך ליצור ולפרסם. הוא נפטר ב־6 בנובמבר 2020, בגיל 89. נטמן בקיבוץ עינת, ולבקשתו הושמעו בהלווייתו כמה משיריו האהובים. מילות שירו "לבדו" נחקקו על מצבתו.

נתן זך הותיר אחריו מורשת ספרותית עשירה, שהשפיעה רבות על התרבות העברית והישראלית.